במאמר שלפניכם נרחיב על הליכי גביית ארנונה – אותו מס מוניצפלי מוכר המשתנה בהיקפו בהתאם לקריטריונים שונים עליהם ניתן את הדעת.

מהם הקריטריונים שעל בסיסם נקבע היקף הארנונה?

הקריטריון העיקרי המסייע לקביעתו של היקף היטל הארנונה הוא שטחו של הנכס עליו מוטל המס הנדון. מעבר לכך נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים כמו סוג השימוש בנכס (מגורים פרטיים, משרדים, תעשייה וכיו"ב) ולבסוף גם מיקומו של הנכס והסטטוס האישי של אלו מהמתגוררים בנכס (חשוב לצויין כי מדובר על תושבים המתגוררים בפועל בנכס ולא בהכרח באלו המחזיקים בבעלות חוזית על הנכס.

כך למשל, היקף הארנונה בשכונה הנחשבת לשכונת יוקרה, והנמצאת בצפון תל-אביב לא תהיה זהה בהיקפה לארנונה שתוטל על שכונה אחרת בעיר, ואשר מרבית תושביה אינם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

אילו שיטות לחישוב ארנונה קיימות בישראל?

בישראל לא מונהגת שיטת תשלום אחת ואחידה כי אם בכמה שיטות המשתנות מעיר לעיר:

שיטת ברוטו-ברוטו – השטח נמדד על בסיס שטח הברוטו של הנכס אך כולל גם את הקירות החיצוניים ואת חלקה היחסי של הדירה בשטחים משותפים.

שיטת נטו-נטו – שטח הנכס נמדד בהתאם לשטחו של הנכס הפנימי, מבלי לקחת בחשבון את השטחים המשותפים, הקירות הפנימיים והחיצוניים.

שיטת ברוטו – שטחו של הנכס נמדד בהתאם לשטחו של הנכס החיצוני ללא שטחים משותפים שאינם נמצאים בבעלותו/בחזקתו של משתמש כלשהו.

שיטת נטו – שטח הנכס כולל בתוכו רק את השטחים והקירות הפנימיים – ללא קירות חיצוניים ו\או שטחים משותפים.

למה צריך לשים לב?

שני הדברים החשובים ביותר אליהם אתם צריכים לשים לב כאשר אתם מקבלים את תלוש הארנונה הם כי שטח הנכס לצרכי החיוב תואם את הרשום בנסח הטאבו שלכם. בנוסף, שימו לב כי סיווגו של הנכס שלכם אכן תואם את שימושו בפועל (כך למשל שדירת המגורים שלכם לא סווגה בתור מפעל תעשייה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.