עם פטירתו של אדם, ניצבות בפני יורשיו שתי דרכי פעולה: הגשת בקשה לקבלת צו ירושה, במקרה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או לחילופין לקבלת צו קיום צוואה במידה וזו ישנה. במאמר שלפניכם נעמוד על ההבדלים העיקריים בין שני המסמכים הללו.

מהו צו ירושה?

יורשיו של הנפטר יכולים לקבל צו ירושה במידה והאחרון לא הותיר אחריו צוואה. במקרה כזה פונים קרוביו לרשם לענייני ירושה ומבקשים ממנו להתחיל את הליך הנפקתו של הצו. במסגרת ההליך דנן, יחולק עזבונו של המוריש על פי תקנות  הירושה הקבועות בדין מדינת ישראל.

על מנת להנפיק את הצו המבוקש – יהיה על הרשם לענייני ירושה לוודא את זהותם של היורשים ואת זכותם לירושה ואף להגדיר את חלקם של כל אחד מהיורשים בעיזבון. בטרם יגישו קרובי הנפטר בקשה לצו ירושה – יהיה עליהם לשלוח בדואר רשום הודעה לכל היורשים הפוטנציאליים בדבר הכוונה להגיש בקשה לצו שכזה. את הבקשה יש להגיש במקום מגוריו של המוריש בארבעה עותקים לרבות כל המסמכים הנוגעים בדבר. חלק בלתי נפרד מההליך הוא פרסום צו הירושה באמצעי מדיה פומבי שיאפשר למעוניינים בכך – להגיש את התנגדותיהם. במידה ולא נרשמו התנגדויות שכאלה תוך 14 יום – יינתן צו ירושה כדין.

מהו צו קיום צוואה?

בניגוד לצו הירושה – יינתן צו קיום הצוואה ליורשים בכפוף להימצאותה של צוואה תקנית העומדת בכל הקריטריונים הקבועים בחוק. החוק הישראלי קובע כי מי שמחזיק בצוואה של אדם שנפטר – חייב להגישה לרשם לענייני ירושה מייד לאחר שהוא קיבל את החדשות המרות על פטירתו של המוריש. את הבקשה יש להגיש (גם כן בארבעה עותקים) בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים דוגמת תעודת פטירה, עותק של הצוואה, אישורי משלוח דואר רשום לכל היורשים המוזכרים בצוואה וקבלות לתשלום האגרה הקבועה בחוק.

צו קיום הצוואה יינתן ליורשים לאחר שהרשם לענייני ירושה יוודא את תקינותה ותקפותה של הצוואה.

כך או כך, בין אם פניכם לקבלת צו ירושה ו/או צו קיום צוואה – מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני צוואות על מנת שיוודא כי כל המסמכים שתגישו – הינם אכן בעלי תוקף משפטי, כך ששני ההליכים יסתיימו בהקדם האפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.