ערבות היא התחייבות מצד גורם כלשהו לפרוע את החוב של הלווה כלפי צד שלישי במידה והוא לא יוכל לפרוע בעצמו את ההתחייבות. קיימת תחושה כי חתימה על ערבות לאדם קרוב היא פחות מחייבת עפ"י האמרה "יהיה בסדר", ואם תהיה בעיה החבר כבר ידאג לפירעון החוב.

חשוב להבין שערב לחוב שלא נפרע, אחראי ברוב המקרים כמו החייב העיקרי, כאילו הוא עצמו קיבל את הכספים או הנכסים הרלוונטיים לחוב. אנשים רבים הסתבכו כלכלית משום שמיהרו לחתום על ערבות, גם אם חתמו לחבר קרוב או בן משפחה, ובגלל קריסתו הכלכלית הסתבכו גם הם.

יש לבדוק מספר דברים ולנקוט בכמה צעדים לפני חתימה על ערבות ובמהלך הערבות עצמה:

1.    האם החייב העיקרי בעל יכולת לפרוע את החוב בתנאים שצוינו? אסור לחתום אם יודעים שהוא לא יוכל לעמוד בחוב. סממנים חיצוניים כמו רכב יקר או דירת פאר אינו מדד לחוסן כלכלי.

2.    חותם הערבות חייב לבדוק עם עצמו שיוכל פרוע את החוב במידה והערב יקרוס.

3.    מה שלא כתוב לא קיים. אסור להסתמך על אמירה בלבד – כל הבטחה שתרשם בכתב הערבות עצמו, כי אמירה "סמוך עליי" חסרת ערך לחלוטין. כמו כן יש לשמור על העתק מכל מסמך עליו חותמים.

4.    עדיף לחתום על ערבות עם סכום מוגבל לזמן מוגבל, אחרת השלכותיה של ערבות בלתי מוגבלת עלולות להיות קשות מאוד.

5.    בערבות בלתי מוגבלת, בתום הערבות, יש לשמור במשך כל החיים את האישור כי ההתחייבות נפרעה ולא רק שבע שנים. כבר קרה בעבר שלמי שלא היה אישור, הבנק "גייס" את הערבים והערב שלא היה לו מסמך בכתב לא יכל לטעון כלום בשל כך.

6.    להקפיד שכל החלקים הריקים בכתב הערבות מולאו או נפסלו על מנת שלא יוכל האוחז בכתב הערבות להוסיף פרטים ללא ידיעת חותם הערבות, שכן בד"כ נותנים לערב רק העתק ולא מקור.

7.    ולסיום, לא להתבייש לומר לא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.